החיים יפים- Life Is Beautiful [ת.מ] להורדה ולצפיה ישירה

(באיטלקית: La Vita e bella) הוא סרט איטלקי שיצא לאקרנים ב-1997. הסרט הינו קומדיה טרגית העוסקת בשואה מנקודת ראותו של ילד איטלקי. השחקן האיטלקי רוברטו בניני שיחק, ביים ואף השתתף בכתיבת התסריט. המוזיקה לסרט נכתבה על ידי ניקולה פיובאני ובוצעה על ידי תזמורתו. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר וזכה בשלושה - פרס הסרט הזר הטוב ביותר, פרס השחקן הטוב ביותר (רוברטו בניני), ופרס המוזיקה המקורית לסרט דרמה. הסרט מחולק לשני חלקים שלהם שני תפקידים שונים. בחלקו הראשון של הסרט מסופר על גווידו אורפיצ`ה (מגולם על ידי רוברטו בניני), יהודי איטלקי, ועל הקורות אותו באיטליה הפשיסטית לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. בחלק הראשון של הסרט עובר גווידו לעיר הגדולה, בה הוא פותח חנות ספרים ומתמודד עם קשיים שונים: הוא מתאהב בדורה - מורה בבית ספר, שאינה יהודיה (אותה מגלמת השחקנית ניקולטה בראשי, בת זוגו לחיים של בניני), ונולד להם ילד בשם ג`וזואה (הקרוב במשמעותו ל"ישוע"). בחלק זה של הסרט ישנם מרכיבים רבים שאינם ריאליים, והם מכינים את הצופה לכך שגם את חלקו השני של הסרט, אין להבין באופן ריאלי. בחלקו השני של הסרט נלקחים גווידו ומשפחתו למחנה ריכוז. גווידו מנסה להציל את הילד על ידי כך שהוא אומר לו שהכל חלק ממשחק שבו צוברים נקודות, ומי שצובר 1000 נקודות זוכה במשחק ומקבל טנק. ההומור והגישה החיובית של האב מסייעים לילד לשרוד בתנאים האיומים של מחנה ההשמדה. הילד ואמו מגיעים אל יום השחרור המיוחל, אולם אביו, גווידו, נספה במהלך נסיונותיו להציל את בנו ואת אשתו. אביו של בניני שהה שנתיים במחנה הריכוז ברגן בלזן, והסרט מבוסס במידת מה על התנסויותיו במחנה. על אף שרובו של קהל הצופים קיבל את הסרט כסרט פרו-יהודי המקדם את תודעת השואה, ישנם הסוברים אחרת. רבים חשו אי נעימות מיצירתה של קומדיה המתרחשת לכאורה במחנה השמדה, אך אינה מציגה כמעט בכלל את זוועות השואה. דעה ביקורתית הביע התסריטאי קובי ניב, שכתב ספר בשם "החיים יפים, אבל לא ליהודים", בו הוא מנתח את הסרט. ניב הסיק שהשואה מיוצגת בסרט כאירוע שלא אירע דווקא ליהודים, ושלא אירעו בו רציחות המוניות. ניב טוען כי הסרט הוא משל תאולוגי המוצא הצדקות לעונשם של היהודים בשל צליבתו של ישו. ישנה סבירות מסוימת שהמקור לשם הסרט הוא ב"השמיים שבתוכי", יומנה של אתי הילסום שנכתב בשואה באמסטרדם וראה אור באירופה כבר בשנת 1982, שבו היא כותבת: "יש בי רק אמון רב, והכרת טובה על שהחיים יפים כל כך, ולכן זהו רגע היסטורי: לא משום שאני צריכה לגשת עוד מעט לגסטאפו, אלא משום שלמרות זאת החיים נראים לי יפים", *תרגום מובנה!!!!

הועלה בלעדית לדוסינט!